כתוב בפרשה: "ואקחה פת לחם וסעדו לבכם" שואל אבא מדוע אמר אברהם לאורחים שלו "ואקחה פת לחם" ולא אומר "ואתנה פת לחם"

מסביר אבא שהכתוב כאן בא ללמד אותנו שיותר ממה שבעל הבית נותן לאורח מעניק האורח לבעל הבית כי הגשת עזרה לזולת נותנת אושר וסיפוק נפשי לנותן לצד הרווחה הגשמית שזוכה המקבל.

כתוב: "ויטע אשל בבאר שבע" אומר אבא שחכמינו ז"ל מביאים מספר פירושים על הפסוק. ריש לקיש אומר שאברהם עשה פרדס ונטע בו כל מיני מגדים (פירות מתוקים) כדי ליהנות בהם עוברים ושבים ואז כבר לקרבם לאמונה בה'. יש אומרים ש"אשל" זה פרדס ויש אומרים שזהו פונדק (אכסניה).

רש"י מסביר את המילה אשל ראשי תיבות של אכילה שתיה לווייה. שהיה מלווה את האורחים בצאתם. ומביא אבא בשם הגר"א מווילנא שאברהם ביקש לתקן מה שקילקלו בדורות הקודמים: אדם חטא באכילה (מעץ הדעת) נח קילקל בשתיה ואנשי סדום חטאו בלווייה בכך שהיו מרחיקים כל אורח מביתם.

כתוב: "ותאמר שרה צחק עשה לי אלוקים" מסביר אבא ששוב הכל מרומז בתורה.
המילה "צחק"
צ' = בת 90 כשילדה,
ח' = בן 8 ימים נימול יצחק,
ק' = בן 100 היה אביו כשנולד יצחק.

כתוב: "ופילגשו ושמה ראומה.. ואת תחש ואת מעכה" ושואל אבא למה קוראים את הפסוק הזה בראש השנה? ומסביר שיש בפסוק רמזים לראש השנה.
תחש – ראשי תיבות: "תקעו חודש שופר",
מעכה – ראשי תיבות: "מלך על כל הארץ".